א, ד-טז הלקח על הים - אין לברוח מלפני ה׳

הנמשל - שככל הנראה הוסף למשל בשלב מאוחר יותר - קובע כי " המשל מלמדנו שאין להתגאות ביותר בהצלחות ושיש לזכור את תהפוכות הגורל " . בניגוד למשל היווני - שבו מתכחשים , ככל הנראה , נוסעי הספינה לנדריהם מששוככת הסערה , המלחים בספרנו , המאמינים בה ' , מילאו את הבטחתם , זבחו לו ונדרו לו נדרים בחלוף הסכנה . תרדמת יונה בדרשתו של כומר בספרו " מובי דיק " מעצב הסופר הרמן מלוויל ( 1891 - 1819 ) את הירדמותו של יונה - המתוארת במקרא במילה אחת בלבד : " וירדם " - בפיסקה שלמה : " כמי שממהר למיטתו אחרי ליל שתייה והתהוללות , רגליו כושלות , מצפונו ממשיך לייסרו , כסוס מרוץ רומי שמסמרי רתמתו מעמיקים להינעץ בצווארו ככל שהוא מתאמץ להשתחרר מהם ; כמי שבצרתו הנוראה מתהפך במיטתו בסחרחורת , מתפלל לאלוהים שייקחנו אליו עד חלוף ההתקף ; ובסופו של דבר בתוך מערבולת היגון הוא מרגיש קהות חושים מתפשטת באיבריו , כמי שמדמם למוות , שכן המצפון הוא הפצע , ודבר אינו יכול לעצור את הדימום ; וכך , אחרי מאבק כואב על דרגשו , גורר אסון הטבע המתמשך את יונה למצולות השינה " ( עמ' 72 בתרגום גרשון גירון , ידיעות ספרים , תל אביב . ( 2009 קטע זה...  To the book