ב. היחסים בין ערביי הנגב והמתישבים היהודים

ובאי שבע שימשה בשבות גשם מאגר עצום של תבואה שמחיריה נמוכים , לעתים קבו בערים מיצרכים כמו לחם , בשר ועזד , אולם הקשר התנהל ברובו עם מסקר מצומצם של אנשים כגון שוטר בית המכס , סוכן הנפט והדלק של האזור , ומספר סוחרים . בר און מספר על ת 1 ובת אנשי באר שבע על עליית חברי בית אשל ( 1943 ) . " הבדוי הפשוט שולח אלינו מבטי אלכסון המביעים חשד מהול בתמהון . הפרחחים המשוטטים ברחובות העיר מקבלים את סביבו בקולי קולות וגם בקללות . אולם » זאת אינם בושים להושיט ידיהם לקבל " בקשיש " או למכור לנו מציאות שונות . השאלה השגורה בפיהם היא אם באנו לבבות תל אביב באה ואם נביא הנה קולנוע ונשים לבנות . אולם בדרד כלל מקבלת אותנו הסביבה בסבר פנים יפית , ביהוד המשכילים שבין תושבי העיר , יער היום אבו שומרים על יחסי שכנים יפים למרי " . * לסיכום בושא זה ניתן לומר כי הכפריים , הבדוים ואנשי העיר חיפשו דרכים להפיק תועלת מהיהודים , סחרו עמם , מכרו קרקעות ועוד . לולא הפעילות הלאומנית וההסתה , היו היחסים ממשיכים להיות טובים , בייחוד עם הבדוים ; פחות מזה עם העירוניים שהיו בדרך כלל המסיתים . לעתים צידדו הבדוים ביהודים כנגד השלט...  To the book