|
|
בעוד הנגב מצוי תחת כיבוש , הגה ויצמן את המחשבה על רכישת קרקעות בנגב , וכצעד ראשון לפעולה זאת חכרה ההסתדרות הציונית משלטונות הכיבוש את הגן הציבורי בבאר שבע תמורת 146 לירות מצריות , כדי להחזיק בו הציע עקיבא אטיבגר * ב - 1919 להתקין בגן משתלת עצי יער ופרי . בסוף אותה שבה עיבדה תכנית המשתלה על שטת בן 20 דונם בקרבת הבאר , בה יועסקו 20 עובדים שיתארגנו כקבוצה כקבלנית ויגדלו שתילי אקליפטוסים , קזוארינרת , תויה ואקציות , ברושים , פלפלונים , אשלים , חרובים , שקדים וגפנים . למעשה לא התגשמה התכבית מאחר והקבוצה התפרקה עוד בשלב ההתארגנות . אייזנברג , חבר קבוצת קסטיניה ( באר טוביה ) , החל להכשיר קבוצת עובדים למשתלת בארישבע ובאמצע 1920 הביעו לשם שלושה צעירים וצעירה אחת , והחלו בשתילה , השתילים התפתחו יפה אד באוקטובר דרש המושל הצבאי את מי הבאר לצרכי הצבא והחלה התכתבות בענין זה בין אטינגר למושל . את השתילים הראשונים ניצלה הקרן הקיימת לישראל מחוץ לאזור ביערות בךשמן וחולדה , אולם מ 1921 ואילד יועדו השתילים לממשלה בעזה , לעיריית באר שבע , לתולדה , רוחמה ומעט מהבותר לתושבי הסביבה . עם מסירת השתילים לתעודתם...
To the book |
|
|