|
|
בניסף לטריטוריה התורכית החלו היהודים לשאת עיניהם אל קרקעות רפיח שבמצרים על גבול הנגב . כאן נשקפו למתישבים תנאים נוחים ; מחירי קרקע זולים , הקלה במסים וחסותה העליונה של Pit C 9 ב 1905 הודיע הקונסול האנגלי קנזווי 7 לכמה מיהודי יפו שכ 90 , 000 דונם ' ניתנים לקניה בסביבות רפיח , ב 1906 נתארגנה משלחת של מעונינים ( ד , טריטש , מ . ש " נקין , צ , פוגלסון ) לבירור סיכויי ההתישבות בין רפיח ואל עריש . אחרי חג הפסח יצאה המשלחת לדרך , לאחר שהצטרפו אליה ארבעה בעלי ותק חקלאי בארץ ( ביניהם אברהם שפירא ) , אולם לאחר שנמצאו כבר על אדמת מצרים כ 7 — 6 שעות מדרום לאל עריש , הוחזרו בפקודת השלטונות המצריים לארץ ישראל בטענה כי מסתתר ביניהם מרגל גרמני . המחשבה היתה , לפי דברי שיינקין 10 לישב כ 1000 משפתות שיתבססו על השקיה משני עברי נחל אל עריש , ובניית עיר חדשה בחוף הים , שם יפותחו מסתר וחרושת . רעיון ההתישבות בנגב המצרי חדר גם לתרגי יהודי ירושלים ובראשם יואל משה סלומון , והם החליטו לשלוח משלחת לחקור את סיכויי ההתישבות ברפיח , בתחילת 1910 יצאה משלחת בת 9 אנשים בראשית סלומון וסיירה 6 ימים בסביבות רפיח ...
To the book |
|
|