ב. אקלים

אקלים הנגב לא בחקר בפרטיו עד לתקוסה מאוחרת יחסית . המקום היחידי בו בערכו מדידות כמעט רצופות משנת 1921 עד חיים , של נשמים , טמפרטורה ולחות יחסית , הוא באר שבע . מעובת תרצ " ה ( 1935 — 1934 ) נמדדו גשמים בלבד גם בחלקים אחרים של הנגב הצפוני כגון : ביר עסלוג / אל עימארהאחר כר ( אורים ) , עוגיה אל - חפיר ( ניצנה ) . כורנוב ( ממשית ) וראס זהירה ( ראש זוהר ) . בשנים האחרונות של המנדט בוסרו תחנוח מטאורולוגיות ברביבים , גבולות ובית אשל , לתחנות למדידת גשם בבתי ספר של שבטים בדווים . בדם בחלקים גדולים של הנגב , כגון הר הנגב הגבוה , לא נערכה אף מדידה אקלימית אחת ולגביהם היו ניחושים ואומדנים בלבד . על כן תהיה התמונה הכללית שתחואר בסעיף זה מבוססת בעיקרה על נתונים חדשים מהתחנות המטראללוגיות הרבות שהוקמו ננגב לאחר יסוד המדינה . גם כאז אין להסיק מסקנות מחזיקות לכת מסאת קוצי תקופת המדידות . הנגב בחלקו הגדול מצטיין באקלים חרב ( ארידי ) אולם כחלק הצסתי מערבי שלו נמצא שטחים המשתייכים לאקלים חרב למחצה ( סמי ארידי ) . מזרחה ודרומה לנגב הצפוני מערבי גוברים התנאים המדבריים עקב ההתרחקות מן הים התיכון . טרנסויר...  To the book