גימנסיה 'הרצליה' במלחמת העולם הראשונה

שרתוק , באו לעזרת המתעתימנים . החל מקיץ , 1915 חויבו כל היהודים לשאת בכיסם את תעודת הנפרס ( תתעתימנות ) או תעודת תושב : מי שלא היה נפרס בידו - היה נתון לסכנת גירוש מהארץ . ואילו מי שלא הייתה בידו תעודת תושב . כנתין של ארצות לא אויבות , היה צפוי לעונש על פי החוק . סוגיית ההתעתימנרת הייתה אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר שעמדו בפני הנהלת הגימנסיה ותלמידיה במשך המלחמה . שתי שאלות עמדו בפניה : האחת - איזו עמדה לנקוט כלפי נושא הוזתעת ' מנרת ראתה הגיוס לצבא התורכי והתמיכה בממלכה התורכית - והשנייה - כיצד לנהוג עם תלמידי הגימנסיה . שרובם היו נתינים הרסיס ומכאן נתיני אויב . ובמיוחד עם אלה הבודדים . שהיו בארץ ללא הוריהם . יעקב הר אבן , בוגר מחזור ד ' בגימנסיה , העיד בזיכרונותיו כי גם בגימנסיה נערכו אספות סוערות בהן באמו מורים ותלמידים כאחד , בעד ונגד ההתעת ' מנות , ובדצמבר , 1914 ב " ירם חמישי השחור ' / התחלקו התלמידים לשלושה מחנות עיקריים : אלו שדגלו בהישארות בכל מחיה אלה שהחליטו לעלות על האנייה האחרונה שעגנה בנמל . ואלה שהגיער לנמל , התחרטר וחזרו על עקבותיהם . רוב המורים בגימנסיה אימצר את האוריינט...  To the book