מוטיב העיוורים והפיסחים בספר שמואל

מוטיב העיוורים והפיסחים מופיע בארבע אפיזודות בספר שמואל : שלוש מהן קשורות למפיבשת בן יהונתן ( שמ״ב ד ; 4 ט ; יט , ( 29 – 25 והרביעית מופיעה בפרשת כיבוש יבוס בידי דוד ( שמ״ב ה . ( 9 – 6 מטרתנו במאמר זה היא להסביר מוטיב זה מן ההיבט הספרותי אידאי של ספר שמואל , כחלק אינטגרלי ממערך הסיפורים על דוד ועל מפיבשת וכגורם חשוב להערכת דמותו של דוד . לראשונה מופיע מוטיב זה בסיפור על רצח איש בשת ( שמ״ב ד . ( 4 בהערה מקדימה , הרומזת להמשך הסיפור אך מנותקת מן הפסוקים שלפניה ואחריה , מסופר כיצד נעשה מפיבשת פיסח . מפיבשת מתואר כ״נכה רגלים״ מאז גיל חמש מחמת פגיעה שנפגע במנוסת אומנתו ״בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל״ . האזכור הבא של מוטיב זה מופיע בסיפור סמוך בשמואל ב פרק ה , המספר על כיבוש יבוס בידי דוד . פרשה זו זכתה למחקרים רבים בגלל משמעותה ההיסטורית , הפוליטית והדתית , אך לא פחות מכך בגלל הקשיים הלשוניים והענייניים הכרוכים בה . בפרק ה מזכיר המספר שלוש פעמים את עניין העיוורים והפיסחים : בפסוק 6 מתריסים מגני העיר יבוס כנגד דוד : ״לא תבוא הנה , כי אם הסירך העורים והפסחים״ . בפסוק 8 a מכריז דוד : ״כל מכה ...  To the book