|
|
בפרק ז בישעיה שני סוגים ספרותיים : האחד – סיפור נבואי המעוגן במסגרת היסטורית ברורה , בימי אחז מלך יהודה , שעה שרצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל עלו על ירושלים למלחמה ( ז , ( 17 – 1 והאחר – יחידה ספרותית השייכת לסוג הנאום , ובה ארבע אמרות נבואיות , שכל אחת מהן פותחת בהיגד ״ביום ההוא״ או ״והיה ביום ההוא״ ( ז 18– . ( 25 במאמר זה לא נדון בסיפור הנבואי לגופו , אלא באמרות הנבואיות . בשאלת המשמעות של ארבע האמרות ביחידה הספרותית השנייה ( ז 25 – 18 ) נחלקו דעות הפרשנים . מהם שסברו כי יש בהן דברי ברכה ונחמה , ומהם שסברו כי הן מכילות דברי קללה ופורענות . בכוונתנו לבחון מחדש את משמעות האמרות הנבואיות ביחידה ספרותית זו אגב דיון בשיטות הפרשניות העיקריות שהוצעו הן בפרשנות המסורתית שבימי הביניים והן בפרשנות החדשה . א . תיחום היחידה הספרותית –25 18 החוקרים נחלקו בשאלה , אם כל פרק ז הוא יחידה ספרותית אחת , שהפסוקים –25 18 הם חלק בלתי נפרד ממנה , או שמא אין קשר אינטגרלי בין שתי היחידות הספרותיות 1 ראה מל״ב טז ; 18 – 5 דה״ב כח . 21 – 16 דיון באירוע זה ראה אפעל , ממלכת ישראל , עמ׳ ; 125 – 123 עודד , ר...
To the book |
|
|