המבנה והמשמעות של ישעיה א 18–20

במאמר זה מבקשים אנו לדון באחת מהנבואות המשולבות בישעיה פרק א . במאמר הקודם עסקנו במסגרתו של פרק א , בעריכתו וביחידות הספרותיות הכלולות בו . בין היתר , ניסינו להוכיח שהקטע הנבואי שבפרק א 20 – 18 היה במקורו נבואה שעמדה בפני עצמה , ורק מאוחר יותר השתלבה בהקשר הרחב , כפי שהיא מצויה לפנינו . במאמר זה נעיין עיון מדוקדק בנבואה שבישעיה א , 20 – 18 באופייה הספרותי וברקעה ההיסטורי . נברר תחילה את משמעות רכיבי הנבואה על פי הצעות שונות , ואחר כך נעבור לדון במבנהו הספרותי של הקטע ובמשמעותו . א . ההזמנה למשפט הבנת הרכיב הראשון בנבואה , ״לכו נא ונוכחה״ , היא בסיס להבנת אופייה של הנבואה בפסוקים . 20 – 18 הקושי בהבנת הביטוי הוא בכך ש״נוכחה״ היא צורה נדירה . יש הרואים את הפועל ״נוכחה״ כגזור משורש יכ״ח , ובמשפט ״לכו נא ונוכחה״ מזמין הנביא את העם לקבל יחדיו את תוכחת ה׳ ( דברי מוסר וכיבושין ) . הפנייה הרטורית אל העם בלשון מדברים ״נוכחה״ באה בוודאי לרכוש את לב מאזיניו ולזכות בפתיחותם לשמיעת תוכחתו . לפי ביאור זה , לפנינו הטפת מוסר נבואית . אחרים רואים בצורה ״נוכחה״ נגזרת מהשורש נכ״ח , אשר יכול להתפרש גם במש...  To the book