נספח א הבעלות על מתקני המים

באופן כללי נחשבו זכויות המים לחלק מן השדה . על כן , מי שמחכיר שדה שלחין לחברו החכרתו כוללת את זכויות המים : " שדה בית השלחין אני שוכר ממך ... יבש המעיין ... חייב להעמיד לו מעיין אחר ... שדה בית השלחין זו אני שוכר ממך ... יבש המעיין ... מנכה לו מן חכירו " ( תוס ' , בבא מציעא פ " ט ה " ג ) . בחלק השני מדובר בחוכר שחכר שדה מסוים . החכירה כוללת ברגיל את זכויות המים , ואם יבש המעיין יש לבטא זאת בהורדה מקבילה בדמי החכירה . בחלק הראשון מדובר בחוזה שנוסח באופן סתמי יותר ובו לא התחייב המחכיר לשדה מסוים אלא לבית שלחין סתם , ואז החכירה חייבת לכלול זכויות מים , ואם יבש המעיין המחכיר חייב לשכור או לקנות זכויות מים אחרות . לכאורה זו דרישה בלתי הגיונית , שכן מניין יוכל בעל הקרקע למצוא מעיין אחר ? נראה שהנחת העבודה של התוספתא היא שהמעיין לא יבש לחלוטין אלא הצטמצמה שפיעתו , ולכן הבעלים יכול לקנות זכויות מים , במחיר יקר , משכנים . במשנה , לעומת זאת , מדובר במי שחכר שדה שלחין אבל בחוזה לא הוזכר הדבר במפורש : " המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין ... יבש המעין ... אינו מנכה לו מן חכורו , אם אמר לו חכור לי שד...  To the book