מה ראו החסיד ואשתו — על הגאולה האפלה של הגיבור העגנוני

לו : אם מת אתה , עצים הללו למה לך ? ואמר לו : רבי , האזין לו מה שאומר לך דבר אחד . כשהייתי חי , אני וחבירי היינו עוסקין בעבירה בפלטין שלי . וכשבאנו לכאן גזרו עלינו גזר דין של שריפה . כשאני מלקט עצים , שורפין את חברי וכשהוא מלקט עצים אז שורפין אותי . אמרתי לו : דינכם עד מתי ? אמר לי : כשבאתי לכאן הנחתי את אשתי מעוברת . לכן , בבקשה ממך , הוי זהיר בו . משעה שיהיה נולד , עד שיהיה בן חמש שנים , הוליך אותו לבית רבו למקרא . כי בשעה שהוא יאמר ברכו את ה ' המבורך אז יהיו מעלין אותו מדינה של גיהנום . הרעיון , כי אין מנוחה לחוטא אף לאחר מותו , כל עוד לא תוקן חטאו עלי אדמות , נפוץ מאוד גם בספרות חסידי אשכנז . לדעת אסף דן , ניתן לחלק את סיפורי המתים ב " ספר חסידים" לשלוש שכבות , שהמבדיל ביניהן הוא מידת העמקתה של התפיסה האפלטונית בדבר הניתוק בין גוף לנפש . בשכבה הראשונה מופיע המת עצמו לאחר מותו , בגופו ; בשכבה השנייה נגלית רוחו בנפרד מגופו ; ובשכבה השלישית מופיע המת בחלום , ועניין רוח המת נעשה ספיריטואלי יותר ( דן , . ( 1974 : 175 סיפורנו הוא סיפור השכבה הראשונה אפוא , שבה מופיע המת עצמו , בגופו , כד...  To the book