באוקטובר 1992 הכריזו הפועלות במפעל הטקסטיל לודז 'יה רוטקס בדיר חנא שבגליל התחתון על שביתה ללא הגבלת זמן . זה היה לאחר כשש שנים של משא ומתן שלא הניב כל שיפור בתנאי העסקתן . נבחר ועד שבראשו עמדה עטאף ח ' טיב , פועלת שאך החלה לעבוד 13 ואכן , בתחילת שנות התשעים כ 60 אחוז מן המועסקים בענף הטקסטיל בישראל היו נשים ( לפי סקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , , ( 2001 - 1990 לעומת 55 . 5 אחוז בתחילת שנות השמונים . ראו עמ ' , 147 הערה . 4 במפעל . אפרים דוידי , אז עיתונאי ביומון דבר , שמע מפיה על העילה לשביתה . 62 אחוז מהשכירות הערביות , כותב דוידי , השתכרו שכר מינימום , שעמד ב 1992 על 1 , 238 שקל חדש לחודש , ואף פחות ממנו . בנימין גונן , המתאר בספרו חיים אדומים את " צונאמי " השביתות של שנות השמונים המאוחרות , כותב כי לפי תלוש השכר שלה השתכרה ח ' טיב בחודש אוגוסט באותה השנה 954 שקל חדש ברוטו עבור 180 שעות עבודה . גונן , שליווה במסגרת תפקידו כנציג חד " ש בוועדה המתאמת של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות את מאבקי העובדות עוד מ , 1984 כתב כי בשנות השמונים והתשעים התרחש בחברה הערבית שינוי גדול , כ...
To the book