עם מעט עזרה מידידותיי

בחורף 2011 חיפשתי נושא להרצאה בכנס מרקס . הכנס עתיד היה להתקיים לקראת האביב במועדון " הגדה השמאלית " . בשיטוט במרחבי המרשתת אחר מילות המפתח " קפיטליזם " ו " פמיניזם" מצאתי את מאמרה של ננסי פרייזר , פילוסופית מדינית והוגה פמיניסטית אמריקאית חשובה , שכותרתו " פמיניזם , קפיטליזם ועורמת ההיסטוריה " . פרייזר כותבת כי המבט לאחור מגלה לנו שהגל הפמיניסטי השני הופיע בארצות הברית בשנות השבעים המוקדמות של המאה העשרים במקביל לתפנית היסטורית באופי הקפיטליזם . מקפיטליזם בפיקוח המדינה ששילב צמיחה כלכלית עם חלוקה חברתית המכונה פורדיזם , הוא השתנה לקפיטליזם פוסט תעשייתי , פוסט פורדיסטי , גמיש , ערמומי ודורסני במיוחד . אין מדובר בכלכלה בלבד , אלא בתרבות פוסט תעשייתית , צרכנית ומבוזרת המתבססת על טכנולוגיות המידע , על הפיננסים ועל תעשיית השירותים , שהחליפו את תעשיית הייצור ההמוני . אפיון נוסף של הקפיטליזם המאוחר הניאו ליברלי הוא ריכוז של עושר בלתי נתפש בידי מיעוט של אילי הון ותאגידי ענק באמצעים שהמדינה מתירה להם , כמו השתלטות על נכסי ציבור וניצולם של עובדים ועובדות . התרחבותם של הפערים החברתיים והצטמקות מ...  To the book