בפרק זה אבקש לתמצת את תפיסותיו של אונא בנוגע לאדם , לדת ולחברה ולהשקיף עליהן באמצעות תאוריות של תרבות וזהות . בתיאוריו השונים את האדם , על תוכני תודעתו ועל חובותיו , ניכרים מאמציו של אונא שלא לאמץ שיח מהותני של זהות האדם . שיח כזה , המבקש לזהות באדם תכונות או דיספוזיציות המוטבעות בו מעצם היותו אדם , אינו עולה בקנה אחד עם המורכבות ועם הדינמיות של חיי האדם המשתלב במסגרות חיים שונות שלא תמיד מתיישבות זו עם זו . עבור אונא , תובנה זו היא פרי של אינטואיציה פילוסופית הנסמכת על ההתבוננות באדם הקונקרטי הפועל בהיסטוריה ומתהווה יחד אתה באופנים שונים . עיסוקו ההגותי העיקרי של אונא הוא באדם היהודי ובעמידה על גלגולי הזהות שלו . הוא מתייחס לכל ביטוי של זהות יהודית , לכל מגזר הנושא אותה , ובוחן אותה לאור ההבנה שאין בפניו ייצוג מהותני , כי אם תוצר של אפשרויות ושל העדפות ובחירות ערכיות . ראייה כזו מאפשרת ביקורת שקופה על הזהות הנידונה ללא תחושת אשמה וקריאות אזהרה שהביקורת תוקפת את עצם היהדות ואת הדרך לחיות לאור ערכיה . תפיסתו את היהדות ואת הזהות היהודית היא אפוא פלורליסטית , וגם כאשר הוא מציע את השקפות ע...
To the book