|
|
הדאגה לכלל תופסת מקום ראשי במחשבת ההלכה של הקיבוץ הדתי . הנחת היסוד היא שתפיסת הלכה פונדמנטליסטית , כלומר תפיסה מחמירה הפונה לציבור בעל מאפיינים סוציולוגיים ותרבותיים סקטוריאליים , אינה עולה בקנה אחד עם הרצון להפוך אותה לנגישה לכלל הציבור . אין כאן בקשה להחזרת העם בתשובה , אלא לפיתוח הלכה שתוכל להוות בסיס תרבותי רחב לכלל העם , תמצא את מקומה בשיח הישראלי ולא תפעל להדרת חלקים ממנו בשל נוקשותה היתרה . שיקול הכלל מופיע אפוא כשיקול מטה–הלכתי , וזאת בכמה מעגלים . המעגל הראשון הוא מעגל הפסיקה עצמה היוצאת מחדר עבודתו של הפוסק . פוסק ההלכה צריך לכלול בשיקוליו את שיקול הכלל כדי שיוכל להתאים את פסיקתו אליו , על מורכבותו ורבגוניותו האנושית . לשם כך עליו לבכר את אפשרות הקולא על פני החומרא ; קריאה זו להעדיף את כוח ההיתר וההבנה שהמימרה ' המחמיר תבוא עליו ברכה ' אינה נכונה לעת הזאת , עומדת בניגוד מוחלט למגמות הפסיקה החרדית , ואונא יודע שבכך נוצר מרחק נוסף בין ' המזרחי ' לבין העולם החרדי . עם זאת , בכך מבחנה של המנהיגות הרבנית , הצריכה לקחת בחשבון את הכלל כשיקול מכריע בפסיקותיה ועליה להוכיח אחריות ותעו...
To the book |
|
|