בפתח השער

' חברה שאינה מנצלת את האדם , חברה שבה בני – האדם שווים , חברה כפי שחלמו עליה מייסדי הקיבוצים – מפני שגם הם בנו סולמות כדי לעלות לרקיע , למרות סלידת רובם מכל הקשור לשמים – זה הערעור על הרלטיביזם המוסרי ' . ההגות היהודית של ימי הביניים מיקדה את עיונה בתחומי העיון המקובלים בתקופתה : התאולוגיה והמטפיזיקה , המוסר ) ' תיקון המידות ' ( , הכלכלה ) ' תיקון ענייני הבית ' או ' סידור הבתים ' ( והפוליטיקה ) ' תיקון המדינה ' או ' תיקון הסידור המדיני ' ( . התאולוגיה , המטפיזיקה והמוסר זכו לפיתוח ניכר בעולם היהודי – לא כן הכלכלה והפוליטיקה ; אלה לא היו במוקד הגותו ; והדבר מובן , שהרי היה חסר התנאי ההכרחי לפיתוח הגות בתחומים אלו , קרי מסגרת מדינית וזרועות כלכליות . לפיכך היו הדיונים תאורטיים למדי וציירו את שלד העיון וגבולותיו – או את ראשי הפרקים – של הנושא . עולם ההלכה מצדו הציע מסגרות מושגיות לניתוח תופעות מדיניות וחברתיות , אבל חוץ מיצירות אחדות בשנים שלפני קום המדינה , הוא לא פיתח שיטה כוללת המתמודדת עם אתגרי הזמן ובהתאמה לתמורות שפקדו את העם היהודי . ההגות היהודית בעת החדשה נתנה מקום של כבוד לנושא ...  To the book