פרק ב לשאלת הסקטוריאליות בציונות הדתית

' בהקדמתו לכתבי הרב מאיר בר – אילן ז " ל מספר לנו מר אריה גלמן על התשובה שהשיב הרב בר – אילן לאחד מן האדמו " רים המפורסמים בפולין , כשפנה אליו שישנה את יחסו השלילי למזרחי . וכך הוא מספר : " האדמו " ר ביסס את התנגדותו על ההנחה הקדומה שאסור להתחבר אל אנשים בלתי דתיים . הוא דרש שהמזרחי יעזוב את ההסתדרות הציונית . רבי מאיר ענה על זה בשלילה מוחלטת והסביר , שאחדות האומה תובעת זאת . האדמו " ר הציע אז הצעה חדשה , להסתמך על פסקי דין של גדולי התורה ועל פי החלטתם יקום דבר . על זה הסכים רבי מאיר הסכמה גמורה . האדמו " ר הביט עליו בתמהון מוזר ושאל , ומה תעשו אם גדולי התורה יפסקו הלכה , שעליכם לעזוב את ההסתדרות ? רבי מאיר ז " ל השיב תוך כדי דיבור בפיקחות יתירה : אנחנו נעשה אותו הדבר שעשו החסידים בזמנם , כאשר גדולי התורה פסקו להלכה שאסור להיות חסידים "' . בפרק זה אדון בביטויים הרעיוניים והמעשיים של עקרון – העל של הציונות הדתית , שהוא לדעת אונא , עקרון אחדות העם . על פי עיקרון זה , בכל דילמה הנוגעת לחיי הציבור 1 אונא , ישראל באומות , עמ ' . 58 2 אין רעיון אחדות העם ייחודי למשה אונא ; הוגים ציונים דתיים...  To the book