״בסוף מערב״ – הזיכרון הארכיטיפי

״בסוף מערב״ עושה רושם של רומן אהבה ממבט ראשון , ואכן עלילת האהבה שבו היא זו שבחזית , אלא שהעלילה המרכזית היא עלילה של מסע ושל חיפוש זהות , שמתחילה כבר בתל אביב בהתאהבותו של אליקום בנורה הסקנדינבית , אישה זרה המבוגרת ממנו בחמש עשרה שנים . כבר בראשית היכרותם עומדת יהדותו מול נכריותה : [ ... ] רק אני יודע , מפני שאני כבר יודע , מה טעם יעלה בפי כשתגענה שפתי בעור גופה הנוכרי . בני משפחתי , בני גזעי , בני כל דורות אבותי אינם יודעים זאת ; אבל ציפייתם לרגע הזה מקופלת בקרבי , ציפייתם ליום נקם ושילם , יום אדוני הנורא , הבא לפייס עלבונם העתיק . [ ... ] ביני לבין ההוויה הזרה – אשר במשך אלפי שנים הייתה מעבר להישג בינתי , שלא לדבר על הישג ידי – מצטמצם המרחק והולך בקצב מטורף שאין למדדו לא בזמן ולא במקום . לכאורה מפריד בינינו נצח ; [ ... ] זה עולה מהר שעיר נאפד אורי כנען וסיני ; וזו – ממעמקי יערות עד ושלגים מנערת מעל גופה פתותי קרח ואש לבנה של כפור . 69 הנ״ל , שם : . 174 70 זכאי , חיי אליקום : . 152 מי הגה ברוחו , מי שיער ופילל מהתלת אימים והוד שכזאת ? וכבר בראשית הקשר עמה מתגלה חולשתו הגברית ארוטית :...  To the book