״אצל״ – ומה יהיה?

חמשת הפרקים בסיפור ״אצל״ אמנם אינם מציגים עלילה כרונולוגית לינארית של התרחשויות , אך הם מציגים התפתחות של עלילה נפשית . לכאורה , יש לסיפור מבנה מאורגן , כפי שעמד על כך צבי לוז . הפרק הראשון הוא מעין אקספוזיציה , הפרקים השני והשלישי מרחיבים את ההיכרויות עם הדמויות והיחסים ביניהן , הפרק הרביעי הוא שיאו של המתח הרגשי , והקונפליקט גולש גם אל הפרק החמישי , שסופו הוא כניעה ואדישות מול החיים . הפרק האחרון מסתיים בשאלה רטורית , שאפשר לראות בה שאלה תקפה וחובקת לכל ארבע הנובלות – ״מה יהיה״ ?! עם זאת , המבנה המאורגן הוא מן ההיבט החיצוני בלבד . בתוך הטקסט עלול הקורא לאבד בקלות את חוטיה של העלילה , שכן יותר מבכל יצירה אחרת של גנסין קיים ערפול משמעותי ומכוון הבא לידי ביטוי באופנים שונים : בעלילה נוטלות חלק דמויות ממספר מקומות בחייו של הגיבור אפרים מרגלית , אלא שהמעברים בין הדמויות או בין המקומות נעשים על יסוד אסוציאטיבי חושי , כגון טעם , ריח , קולות וכדומה . החושים נושאים את הגיבור למחוזות זיכרון מתחלפים , חושים שלפיהם נחווית המציאות בהווה כמו בעבר , ולא על סמך קישורים לוגיים . מה שלא רואים בעין , א...  To the book