״וידוי״ ו״בנכר״ – שיבה גאוגרפית לעומת שיבה רוחנית

גיבורים אחרים של ברקוביץ ' , למשל בסיפורים ״וידוי״ ו״בנכר״ , הם תלושים שעזבו את ״התחום״ , הלכו לעולם חדש כשווים ונטמעו בחברה עם צעירים רוסים אחרים , אך מסיבות שונות הם חוו כישלון ואכזבה ושבו אל ה״תחום״ . אמנם הם שבים בעיקר מן הבחינה הגאוגרפית ולאו דווקא אל חיים ״יהודיים״ , אך תוך כניעה של ״מודה ועוזב ירוחם״ . כך למשל צירקין , גיבור הסיפור ״וידוי״ , אשר שוכב על ערש דווי בבית אמו , שב אליו כחולה מן הכרך הגדול . לידידתו קלרה המבקרת אותו הוא מספר על הקורות אותו בעיר הגדולה , כיצד חבר לקבוצת מהפכנים מחתרתיים רק בשל תשוקתו לאחת העלמות , כיצד הרגיש זר בתוכם למרות הדיבור בלשון קרבה , וכיצד הבין שהוא זר להם עם מות אביו והתעלמותם מאבלו ומצערו . הוא שב לבית הוריו רק לאחר מותו של אביו , וייתכן שכל עוד האב היה בחיים לא יכול היה לשוב , אך עתה אין הוא מתנגד כלל וכלל לסממנים יהודיים . אמנם הוא מניא את אמו מבקשתה שקלרה תברך את ברכת המזון על התפוח , אך דבריו לקלרה לקוחים מן המקורות היהודיים , מספר קהלת : ״איוולת היא הקשורה בלב האדם . האלוהים עשה אותו ישר , והוא מבקש חשבונות רבים ... ״ . בעצם שיבתו אל המ...  To the book