״ספר חיי שלמה מימון כתוב בידי עצמו״ מאת שלמה מימון

בהקדמה לספר זיכרונותיו של מימון בעברית מתאר אותו פ ' לחובר כך : ״מכל הבנים שגלו מעל שולחן אביהם , נדדו בגויים ושבים עתה ׳לגבולם׳ , הבן הנידח הזה , שלמה מימון , הוא ששבע נדודים ביותר , והוא הקרוב ללבנו ביותר״ . ואכן , בקורותיו משרטט מימון את הגרעין העלילתי של בן היוצא מן החדר , נמשך לעולם ההשכלה ולספרים אסורים , וסופו שהוא נודד , מרוחק מקרוביו , נישואיו כושלים והוא נותר בבדידות . אוטוביוגרפיה זו היא החוליה הראשונה בשרשרת היצירות בדיון זה ( . ( 1792 אמנם היא מוקדמת למדי , ויש הטוענים כי מימון עצמו אינו משכיל מובהק , אך היא נחשבת לדוגמה ולמופת , ולא בכדי היא נזכרת ביצירות אחרות . יש הרואים בה יצירה שתרמה – עם התפתחות הז ' אנר בספרויות אירופה ( בייחוד ה״וידויים״ של רוסו ) – להתגבשות התודעה האוטוביוגרפית בהשכלה העברית . היא נכתבה במקור בגרמנית והופיעה בעברית בתרנ״ט . ברי כי היא נקראה בגרמנית על ידי היוצרים הנדונים . הספר מתאר את חייו של מימון מילדותו המוקדמת וחוויותיו כילד יהודי בחדר , בזמן הפרעות ועלילות הדם , בנערותו עת נחשף לארון הספרים האסור של אביו , בנישואיו המוקדמים ובחיי הנישואים הכ...  To the book