בחינה סינתטית – אסתטיקה ותמטיקה

הדור החדש של הסופרים העברים , שהחלו ליצור בעשור הראשון של המאה העשרים , פיתח פיזיונומיה דורית ייחודית , טוען מירון , כביטוי לביוגרפיה רוחנית קולקטיבית השונה מזו המונחת ביסוד יצירתם של סופרי שנות התשעים של המאה התשע עשרה . הביוגרפיה הדורית , המשותפת לבני הדור הספרותי של שנות התשעים , מתאפיינת בהתנגשות עם האב המייצג את המסורת התרבותית הישנה . קונפליקט זה , הוא סבור , אינו חוויית היסוד של הדור הספרותי הצעיר של ראשית המאה העשרים , רובם אינם מורדים באבותיהם , והחוויה של ההתנגשות בדור האבות האוטוריטטיבי אינו מסימן ההיכר שלהם . מתוך כך , הוא טוען , צומח העיצוב השונה של דמות הגיבור התלוש והתפתחות העלילה . אף על פי שבני הדור החדש כאילו הפנימו את הדרמה הנפשית קולקטיבית של הדור הקודם , הרי שההבדל ביניהם ניתן לזיהוי : הדור החדש משתף עצמו בחוויות היסוד של בני הדור שקדם לו רק כדי לבטא בעקיפין או במישרין את ריחוקו מהם . מרחק זה מודגש ביצירות מסוימות באמצעות עיצוב פרודי זהיר ומאופק של מושא ההזדהות , לאו דווקא לשם הנמכה או הגחכה של הדור הקודם , אלא גם להנמכתו והגחכתו של הדור החדש . מירון מציג מספר דוגמ...  To the book