מיון של סוגי התלישות והופעותיה – מגמות בביקורת

בניסיונותיהם של המבקרים השונים למיין את התלישות ניתן לזהות שתי מגמות : האחת – בחינה על פי אמות מידה אמנותיות ספרותיות , כפי שבחן ברנר , כבר בראשית המאה , את תופעת התלישות במאמרו ״מהרהורי סופר״ ( תרס״ח ) . הבחנותיו אינן מכוונות לסוג התלישות עצמה , גם אם הוא מתאר את טיבו של הקונפליקט שבו מצוי הגיבור , אלא לחלוקה של הסופרים לקבוצות על פי קריטריונים ספרותיים הנוגעים בעיקר לאמצעי העיצוב . השנייה – על פי אופי המשבר של התלוש , כפי שעולה מן המודל המשולש של 17 בר יוסף , רומנטיזם ודקדנס : . 174 18 ברעם אשל , על ריכוזה וביזורה של חוויית התלישות : . 390 19 הולצמן , הסיפור העברי : . 81 מאמרו של ישראל אלישיב ״התקופה האחרונה בספרותנו״ נדפס בכתב העת העולם , תרע״ג , כרך ז , גיליונות , 10 - 6 ועליו הוא חתום כ״בעל מחשבות״ . 20 על מיונים שונים של התלישות ראו הולצמן , הסיפור העברי : . 88 - 82 הלקין מאמצע המאה העשרים ( תשט״ו ) , המציע שלושה סוגים של תלושים המוגדרים על פי החוויה המרכזית שקובעת את תלישותם . לקראת סוף המאה העשרים , כמה עשורים אחרי מיונם של ברנר ושל הלקין , בוחן דן מירון השפעות דוריות , בין הית...  To the book