דמות זו של הצעיר אובד הדרך והחריג לסביבתו אינה תוצר חדש של סיפורת התחייה . היא הייתה קיימת בגילום מוקדם ראשוני ופשטני בספרות העברית כבר קודם לכן , בספרות ההשכלה ובסיפורת של ״המהלך החדש״ . אין זה העיצוב המורכב והעמוק שלה כפי שהיא מתגלה בסיפורת של מפנה המאה העשרים , ועל כן נהוג להפריד בין התלוש של סיפורת ההשכלה לזה של סיפורת התחייה . בסיפורת ההשכלה , טוען מתי מגד , הייתה הדמות שונה במהותה מן התלוש המאוחר , שכן התלוש המשכילי הופיע בדרך כלל כ״משוגע״ , כמי שאין לו מקום בעולם ההשכלה הרציונלי בעל האידאה הברורה . מלחמתו בעולם הייתה מלחמה חיצונית , התנגשות של הטוב ברע , ונפילתו התרחשה משום שהעולם חזק ממנו , או פשוט בשל טעות היגיון שהוא עצמו טועה . כך או כך , הסיבה הייתה ברורה וקשורה ברציונליות , לעומת מלחמתו של התלוש המאוחר , שהייתה פנימית ומלווה בספקות ובאי בהירויות , ומתוך כך נבע גם כישלונו . מעט מפותח יותר היה התלוש בסיפורת של " המהלך החדש " , כפי שסבור אבנר הולצמן , המצביע על סופרים כמו בריינין , גולדין ואחרים , שבדמויות התלושים שלהם כבר הסתמנו באופן ראשוני תכונות מוכרות של התלוש המאוחר , כ...
To the book