"סגנון המנצח"

לאיקונוגרפיה הנאו קלסית הבאה לידי ביטוי במונומנט ון וולנהובן היה ביטוי מינורי במצבות הקולוניאליות בדקר לעומת ביטוייה בארכיטקטורה של מבני הציבור . ביטוייה האדריכליים היו דומיננטים מאוד בתקופה שבין סוף המאה התשע עשרה לבין תחילת המאה העשרים בעיר , ובעיקר לאחר – 1902 בשל מעמדה החדש . עיצוב זה צעד יד ביד עם מדיניות האסימילציה שננקטה כלפי ה " ילידים " . הוא שאב מעט מאוד מצורות ורנקולריות של האמנות המקומית – אם אמנם שאב ממנה – וכפה דימוי של ארץ אם חזקה . בשל ההתאמה בין הגישה הנאו קלסית אל העיצוב העירוני לבין אופי שלביו הראשונים של המפעל האימפריאלי , כונה בדרך כלל הסגנון הנאו קלסי בספרות הביקורת הפוסט קולוניאלית בשם " סגנון המנצח " ) . ) style du vainqueur למרבה הפרדוקס , בשעה שהמודלים של מבני המגורים עברו ספסיפיקציה והתאמה לסביבה הטרופית בדמות הבונגלו – הלוא הוא הווילה בעלת הוורנדה – אימץ המנהל למבני הציבור בדקר את הסגנון המטרופוליטני הוותיק . סגנון זה , שהושפע בעיקר מסגנון הבנייה שפותח ברפובליקה השלישית בעבור המבנים הרשמיים , נקשר לשורשים הקלסיים של תרבות צרפת . הסגנון הנאו קלסי שוכפל בדקר ,...  To the book