ארגונים הם מרחב שבו נפגשות זהויות אישיות מגוונות ( מגדר ; דור ; אמונה ; מצב משפחתי ; מקצוע ; קהילת שייכות ועוד ) עם זהות קיבוצית הנקשרת בארגון . דווקא במצב של ריבוי זהויות ושל אתגר הבידול והייחוד שמתמודדים עמו בכל ארגון , ניכר הצורך לנסות לפתח ולהדגיש זהות ארגונית משותפת שיהיו לה ביטויים בתוך הארגון פנימה וגם במפגש עם הסובב אותו . בחלקו נעשה הדבר באמצעות צעדים מגמתיים ( למשל מיתוג ) ובאמצעות מסמנים חיצוניים ( מדים , דפוסי תקשורת ועוד ) , אך בד בבד עולה גם הזהות הספונטנית , שלא כולה נשמעת להתוויות של בעלי הסמכות ולמגמתיות המוצהרת . זהויות מתגבשות בדרך כלל נוכח אחר , נוכח מי שאינו כלול : הנשוי מול הרווק ; המבוגר מול הצעיר ; הבריא מול החולה ; הדתי מול החילוני ומול החרדי ; היהודי מול הערבי ועוד . ה ' אחר' אינו הומוגני וגם אינו אחד — הוא ייצוג סמלי שסיפחנו במסע התרבותי שלנו כמו גם מערכת דימויים פרטית שטיפחנו . אך ה ' אחר ' שבתוכנו ( שלעתים מופיע בדמות זיכרון איך ומתי היינו , לעתים בדמות משאלת לב , לעתים בדמות איום וסוג של זרות שאנו רוצים לדחות ) הוא לא אחת מי שמולו נכונה גם זהותנו אנו . ארג...
To the book