סוף דבר

בחשיפת שיעורי עגנון ברטוריקת הכנות מוכחת יעילותה ככלי פרשני בשערו הראשון של הספר עיר ומלואה – ״סיפורה של עיר״ . לו ניתן לבודד את השיעור העיקרי של עגנון ברטוריקה , היינו מנסחים אותו כך : הרטוריקה האמיתית , ובפרט הרטוריקה התרבותית האמיתית , היא רטוריקה קהילתית ; תפקידה הוא לכונן הייררכיה של מרכזים זהויות קטנים וגדולים ; הראשונים נמשכים לאחרונים בכוח צנטריפטלי ( מכוון מרכז ) שמהותו היא העברת ידע אישי ; הכנות העגנונית מהווה אפוא מעין טקס התגלותי של מתן אין סופי ( כלומר לעולם בלתי ממומש בשלמותו ) של ידע אישי כמכונן הייררכיה של מרכזים זהויות תרבותיים קהילתיים . על בסיס הכנות הזאת נבנה שיח הנס העגנוני , כשהנס אינו אלא התממשותה ההיסטורית הדיסקורסיבית של אותה האישיות הזהות שנוצרת במעשה ההמצאה הרטורית . בדיוננו ניסינו להראות את חוסר הרלוונטיות של האנטינומיה ״אמונה בפלא – פלא כפעלול״ , אך בה בעת השתדלנו להימנע מהאקלקטיות חסרת המשמעות של ״גם וגם״ . האנליטיקה של רטוריקת הכנות נמצאה כאסטרטגיה מוצלחת לניתוח שיח הנס בסיפורי עגנון . היא הראתה שהכנות היא פונקציה רטורית שמשמשת כמטפורה של האמת . הגילוי ש...  To the book