״סדקה של מצבה״

את סדרת דמויות הצדיקים ממשיכה דמותו של ר׳ לייבוש ״שהיה למדן מופלג וענוותן״ ( . ( 284 אלא שהוא מאותם תלמידי חכמים שחכמתם לא קיבלה , כלשוננו , אובייקטיפיקציה ופורמליזציה : ״אין בידי לומר תורה מפיו , מפני שלא העלה את חידושיו על הנייר , או שהעלה את חידושיו על הנייר ואבדו באותן הדליקות שהיו מצויות אבל מעשה אחד שנעשה על ידו אחר פטירתו אספר״ ( . ( 285 ובכן מה שאכן נמצא בידינו הוא הידע האישי שהשאיר אחריו ר׳ לייבוש ושנשתמר בתודעה הקהילתית בצורה של מיתוס : לפני פטירתו פנה ר׳ לייבוש 45 הרמב״ם , משנה תורה , ספר שופטים , הלכות אבל , פרק ג , י . לתלמידיו ואמר : ״כל תורה שאדם לומד אינה אפילו כסדק של שעורה לגבי תורה שמצווה ללמוד . בכן מבקש אני מכם , על תרבו עלי שבחים , ואין צריך לומר על תחקקו כתר תורה על מצבתי״ ( . ( 285 אבל לא שמעו התלמידים בקולו של רבם וחקקו כתר על מצבתו . ״כשהוליכו את המצבה להקים אותה על קברו נבקעה האבן לרחבה ונחלקה לשניים . נשתטחו על קברו וביקשו מחילה . נשמע מביניהם לתת את שני חלקי המצבה זה על גבי זה . שמעו ועשו כן . מיד דבקו זה בזה ונתלכדו כאחד ולא ניכר שם מן השבירה אלא אותו הסדק...  To the book