התקשורת בקהילה , בין חברי הקהילה , הייררכית אף היא . ישנן דרכים תקינות , קבועות פחות או יותר , לשאול שאלות ולקבל תשובות . הגם שהדרכים האלה הינן בגדר הנורמה יותר משהן בגדר החוק , סטייה מהן היא הרת אסון . הנורמות המנהלות זמן , מקום וסוג של תקשורת שומרות על שלמות הקהילה ועל מתווה התהוותה לקראת ייעודה . בהבדל מנורמות חברתיות אחרות , נורמות השיח עושות זאת באופן מיסטי מסתורי . למשל , מוטיב מרכזי כגון שיחה בזמן התפילה וקריאה בתורה מופיע כבר בדפים הראשונים של הספר , בסיפור ״משיח״ , ומגיע לשיאו בסיפור ״המשל והנמשל״ . בשני הסיפורים המוטיב הזה נכרך בנושא המשיח . ב״משיח״ שיחה בזמן התפילה מנעה מהמשיח מלבוא ולהתגלות . ב״המשל והנמשל״ מובא משל , שבו מדומה המשיח לקן שנשען על אילן העשוי מתפילותיהם של היהודים , וכל פגיעה קלה בענף הכי קטן עלולה לערער או אף להפיל את הקן . בה בעת , במשל אחר , מדומה הקהילה היהודית לקן . המשלים הללו חושפים את סוד הזיקה בין שיחה בשעת התפילה ובין קיומה של קהילה . השיחה בשעת תפילה פוגעת בהייררכיה התקשורתית של הקהילה , בשיח התקני שלה עם עצמה ביחס לייעודה ולתפקידה ( המשיחי ) , ובכ...
To the book