כנות כפיגורה רטורית

משהובהר תפקידה של כנות בעבודתם של היסודות הרטוריים , נוכל לגשת למשימתנו התאורטית העיקרית – הגדרת הכנות עצמה כפיגורה רטורית . משימה זו מציבה פרובלמטיזציה כפולה : של הכנות ושל הרטוריקה כאחת . השלב הראשון מאחורינו וכעת ברור , שבתפיסה של רטוריקת הכנות עשוים להשתנות שני המושגים : לא רק ״כנות״ אלא גם ״רטוריקה״ . וכפי שנקודת התצפית הרטורית שימשה לנו כמנוף לשינוי המושג כנות , כך כעת תפיסת הכנות שלנו תשמש כמנוף לשינוי המושג רטוריקה . מהלך זה נעשה בהדרגה , ונצא מנקודת הנחה , שלמושג ״רטוריקת הכנות״ יש מקום אך ורק אם מטרתה של הרטוריקה היא שינוי אמיתי באישיותו , כלומר בתודעתו ובהתנהגותו , של השומע . מהבחינה הפרסונליסטית , שינוי יכול להיות אמיתי אם הוא מגביר ומעמיק חופש , יצירתיות , חיות , דינמיות ומורכבות – הן של האישיות עצמה והן של הסביבה התרבותית שבה היא חיה . במילים אחרות , רטוריקת הכנות אמורה לתפקד כמערכת כאוטית – דינמית בלתי לינארית , רנדומלית ודיסיפטיבית , כלומר כזו שהמבנה שלה מתפרק ונוצר מחדש ושוב מתפרק וכן חלילה . מערכת כזאת מהווה אחדות סינרגטית אך בלתי אפשרית כמעט של כאוס וסדר , כשהאחד נול...  To the book