כנות, טופוסים וטרופים

משהובהר תפקיד הכנות בלוגוס , בפתוס ובאתוס של המעשה הרטורי , ראוי לעבור לדיון ביחס שבין כנות לטופוסים המהווים , כבר לפי אריסטו , בסיס של כל אנטיממה ( סילוגיזם רטורי , קוואזי לוגי ) , והרי אנטיממה היא הגרעין של המעשה הרטורי . רטוריקנים 13 בפרק הראשון דננו בזיקות בין כנות לפואטיקה תוך סקירת ספרו של אנרי פייר . כאן נוכל לציין כי בעניין זה כל הבחנה פשוטה אינה עומדת במבחן הביקורת . כך למשל , הדמויות ה״כנות״ של הספרות הישראלית העכשווית הפופולרית נראות לעתים קרובות אמיתיות פחות מהדמויות ה״מסובכות״ של גנסין ושל יעקב שטיינברג . לא פעם , פנייתם של סופרים ותיקים בעלי שם ל״שיח הכנות״ ( בספרות אוטוביוגרפית או מסאית , למשל ) מהווה ביטוי של חולשה , של משבר יצירתי ושל הצורך לפצות על גירעון הסמכות ההולך וגדל אל מול הקהל . 14 בטופיקה שלו ( אחד הספרים של ״אורגנון״ ) אריסטו מניח בסיס למתודולוגיה של חשיבה , הנמקה ושכנוע . הוא ממשיך את הדיון שהתחיל ב״דיאלוגים״ של אפלטון ( כגון ״הסופיסט״ ) על היחס בין שכנוע לאמת – דיון שלא נשלם עד היום . כנגד הסתייגותו של אפלטון מרטוריקה ( המזוהה כמעט לגמרי עם סופיסטיקה ) כאח...  To the book