פרק שישה־עשר ניצחון דחוק, מלחמה הרסנית ודעיכתו של מנהיג

ובכל זאת , גם בעיצומה של המלחמה , גם מתוך ציות להחלטותיה של הממשלה הנבחרת , אדם אינו יכול ואינו רשאי לאבד את זהותו . האם אני בעד או נגד ? אינני יודע . אינסטינקטיבית , אני מתנגד למלחמה . אני חושב ששלום גרוע אחד , עדיף על עשר מלחמות מוצלחות . אני חושב שהיה עלינו להשקיע במאבק לשלום עם הפלשתינאים אותה מידה של נכונות והקרבה , אותה מידה של אומץ לב ותושיה , אותה מסירות , העזה והקרבה כמו שהשקענו במלחמה נגדם . אינני מנסה לייפות אותם . הפלשתינאים היו תמיד אוייב עיקש פתלתל , קיצוני . במבואות בירות , בשיירה העולה על העיר , רחשתי להם כל מה שחייל פשוט רוחש אל אויביו . מצד שני , אלה הם האנשים אשר איתם ניאלץ לחיות , ואני מעדיף לחיות איתם בשלום , מתוך יחסי שכנות , תוך כיבוד הדדי . למען העתיד , אני מוכן לשכוח להם את המופתי , ואת כל אנשיו אחריו , את עצם ההתנגדות שלהם לנוכחותי בארצי . אני מוכן להתחלק איתם בחלקת האדמה הקטנה הזאת , היקרה לשני העמים באותה מידה . אני מוכן לקחת על עצמי סיכונים לא מעטים , כדי לשכנע אותם להסתפק במעט הזה , כפי שאני עצמי מוכן להסתפק במעט שיש לי . למרבה הפאראדוכס , למרבה האירוניה ה...  To the book