האם ניכרת בישראל הסטה ממדיניות רווחה למדיניות ענישה?

שאלות הנוגעות לקשר שבין מדיניות כלכלית , עוני וחוסר שוויון חברתי בישראל זוכות לתשומת לב ציבורית רבה בשנים האחרונות . נתונים רבים מעידים על שיעורי עוני גבוהים , המגיעים עד ל % 25 מהאוכלוסייה ו % 35 מהילדים . ישראל היא אחת ממדינות ה OECD המובילות במדד תחולת העוני ובשיעורי העוני בקרב ילדים ( בן דוד ובליך , ; 2013 המוסד לביטוח לאומי , , 2013 עמ ' . ( 42 חוקרים טוענים שמצב זה קשור לחולשת מערכות הביטחון הסוציאלי ולצמצום החד בתשלומי גמלאות שונות , כגון דמי אבטלה , קצבאות ילדים וקצבאות זקנה . אך צמצום זה הוא חלק מתמונה רחבה יותר , הכוללת גם פערי שכר גדולים ויוקר מחיה הנובע , בין היתר , מצמצום בשירותים חברתיים כמו חינוך , בריאות ודיור , ומהטלת עומס כלכלי הולך וגובר על כתפי האזרחים ( דהן , . ( 2006 המדיניות הניאו ליברלית בישראל מתבטאת , בין השאר , במהלכים נרחבים להפרטת חברות ציבוריות ושירותים אשר באופן מסורתי ניתנו על ידי המדינה . בכלל זה ניתן למנות חברות ממשלתיות דוגמת התעשייה הצבאית , בנקים , דואר ישראל , נמלי הים , תאגידי מים וביוב , וחלקים נרחבים משירותי הרווחה , הבריאות ובריאות הנפש ( פ...  To the book