כפי שראינו , הפרדיגמה המקרו סוציולוגית מאמצת גישה ביקורתית , החושפת את הקשרים בין עבריינות לבין ערכים חברתיים ויחסי הכוח בחברה . תפיסת עבריינות ופשיעה כתופעות ששורשיהן נעוצים במבנים חברתיים ובערכים תרבותיים מביאה למסקנה כי רק שינוי חברתי מהותי יגרור שינוי משמעותי בדפוסי העבריינות . ואכן , חלק גדול מהתיאורטיקנים שסקרנו בפרק זה , ובמיוחד המרקסיסטיים והפוסט מודרניים , סבורים שאסטרטגיות אכיפת החוק הרגילות אינן יעילות , כיוון שהן מתמקדות במישור האינדיבידואלי ( תפיסתם , העמדתם לדין וענישתם של עוברי חוק ) ומתעלמות מסיבות העומק לעבריינות . כמו כן , הם טוענים שאופי הסיקור התקשורתי , המבליט את האחריות האישית של העבריין , משמש לזריעת פחד וליצירת תודעה כוזבת . רבים מהחוקרים העוסקים בגורמים התרבותיים לפשיעה נמנעים מלהציע מדיניות אכיפת חוק חלופית , ובוחרים להתמקד בניסוח ביקורת כלפי המצב הקיים ובחשיפת יחסי הכוח ( . ( Arrigo & Bernard , 1997 סיבה אחת לגישה זו היא שככל שהתיאוריה ביקורתית יותר כלפי מבנים חברתיים קיימים , כך השינוי המיוחל הוא רדיקלי יותר . למשל , רבים מהכותבים המרקסיסטיים סבורים שהשינוי...
To the book