בשנים האחרונות מתפתחת כתיבה קרימינולוגית ענפה העוסקת בעבריינות נשים ומבקשת לראות בהתנהגות אלימה של נשים תגובה למצבים של דיכוי ואלימות נגדן ( אייזנשטדט , סופר ושטיינברג , ; 2010 חן ועינת , ; 2010 נוה , ; 2009 רימלט , . ( 2001 הפריחה המחקרית העכשווית עומדת בסתירה להתעלמות מוחלטת כמעט מעבריינות נשים לאורך רוב שנות המחקר הקרימינולוגי . לכאורה ניתן להסביר את התמקדותן של תיאוריות קרימינולוגיות מסורתיות בפשיעת גברים בכך ששיעור ההשתתפות של נשים בעבריינות המדווחת הוא נמוך מאוד יחסית לשיעורן באוכלוסייה : ברוב מדינות העולם נע שיעור ההשתתפות של נשים בפשיעה בין אחוזים בודדים ל % 15 לערך ( חן ועינת , . ( 2010 נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על מגמה דומה בישראל , בה שיעור ההשתתפות של נשים בפשיעה הוא כ % 9 ( כ % 11 בקרב האוכלוסייה היהודית וכ % 4 בקרב האוכלוסייה הערבית ) . היחס בין מספר ההרשעות של גברים למספרן בקרב נשים הוא , 1 : 10 ומספר האסירות בישראל מהווה כ % 2 . 5 בלבד מכלל הכלואים . סיבה נוספת להתעלמות מעבריינות נשים נעוצה ככל הנראה בעובדה שבדומה לתחומים אקדמיים אחרים , עד לעשורים האח...
To the book