אפקט ההרתעה: מה בין החמרה בענישה, אכיפה יעילה ומניעת עבריינות?

שורשיו של הדיון המשפטי והאקדמי בדבר האפשרות ליצור מדיניות חברתית שתרתיע עוברי חוק עתידיים מצויים כבר בהערכתו של בקרייה שאכיפה יעילה ומהירה היא הגורם המרכזי להרתעה . בניגוד לתפיסתו של בקרייה , השיח המשפטי , החברתי והתקשורתי , ספוג בהנחה כי החמרה בענישה תביא ליצירת הרתעה ולבלימת העבריינות . במדינות שונות , ובעיקר בארצות הברית , היה הלך רוח זה אחד הגורמים להחמרה ניכרת בענישה ולגידול חסר תקדים במספר האסירים במהלך המחצית השנייה של המאה ה . 20 אך בניגוד להלך הרוח הציבורי ולמדיניות הענישה של בתי המשפט , מחקרים רבים מערערים על הנחה זו , בטענה שהחמרה אינה יוצרת הרתעה ועלולה אף ליצור אפקט הפוך . כדי להבהיר טענה זו צריך לחדד את ההבחנה בין שלושה היבטים שונים של התגובה העונשית : ודאות התפיסה והעונש ( , ( Certainty מיידיות העונש ( Celerity ) וחומרת העונש ( . ( Severity רוב המחקרים מראים כי האפקט המרתיע של חומרת העונש הוא נמוך יחסית וכי ההיבט המשמעותי ביותר לשם יצירת הרתעה הוא ודאות הענישה ( , Pratt , Cullen , Blevins , Daigle , & Madensen , 2011 ; MacKenzie , 2000 ; Piliavin , Gartner . ( Thornton ...  To the book