חסמים פוליטיים וחברתיים של מינוי מנהלת

פרק זה מבוסס על סיפוריהן של עשר מנהלות בית ספר : סוהיר , מנאל , ראסמיה , ווארדי , נרין , אימאן , ערין , סלימה , רים ונאדרה . ניתוח הסיפורים נערך באמצעות שלוש קריאות : הראשונה מתמקדת ברקע המשפחתי ותוצג תחת הכותרת " לאמא שלי היה חלום שהבת שלה תהיה תופרת " ; הקריאה השנייה מתייחסת להיבטים הפוליטיים והחברתיים של מינוי אישה לתפקיד ניהולי ותוצג תחת הכותרת " לא בדיוק רצו אותי , לא פתחו לי דלתות , לא פרשו לקראתי שטיח " ; הקריאה השלישית בוחנת את ההיבט המקצועי של ניהול על ידי נשים ותוצג תחת הכותרת " מה שמאפיין את בית ספר שלי היום זה הניהול האחר " . בכל סעיף יובאו סיפורים של קבוצה מייצגת מקרב המרואיינות . א . " לאמא שלי היה חלום שהבת שלה תהיה תופרת" בחלק זה יוצג הרקע המשפחתי שעיצב את מנהיגותן של שבע מנהלות : אימאן , מנאל , סוהיר , נרין , נאדרה , רים וראסמיה . זהו מעין פרופיל ביוגרפי המבוסס על סיפורי המרואיינות ומתייחס להשפעת משפחת המוצא על נחישות האישה להתקדם . הדבר הבולט בסיפורים הוא שלמרות השוני הרב ברקע האישי , המנהלות קיבלו עידוד ודחיפה מילדות , אם דרך הרקע המנהיגותי של המשפחה שסימן עבורן את ה...  To the book