פתח דבר

תמר פגישתי הראשונה עם בתי ספר ערביים , באמצע שנות התשעים , הכניסה אותי אל עולם שלא היה מוכר לי ובלטו בו ניהול על ידי גברים מבוגרים ואווירה סמכותית . אווירה זו באה לידי ביטוי בגינוני כבוד ובמעמדו של המנהל בקרב המורים . מנהלים גילו עניין ומעורבות בפרויקטים שונים אך התלהבות כלפי חידושים באה מצדן של מורות . בסדנאות שהנחיתי מורות נתנו ביטוי לחייהן האישיים והמקצועיים אך לא הזכירו גברים במשפחה . תהיתי , האם קיים איסור על נשים לבטא רגשות ועמדות בתחום מעמדן במשפחה והאם ניתן ליצור שינויים מבלי להתעמת עם שמרנות וגישות סמכותיות ? האם משהו נסתר מעיניי כ " אורחת לרגע " , או אולי הן עוקפות את המקומות המסוכנים ו " מעגלות פינות " ? ראיתי את התלהבותן של המורות מרעיונות המבשרים דמוקרטיזציה של יחסים בבית הספר , שהיו היררכיים מאוד , אך כלל לא היה ברור לי כיצד הדברים מתרחשים . ההתעניינות והסקרנות שעוררו בי הנשים הרבות שפגשתי בבתי הספר הערביים הובילו אותי לבחור בנשים מובילות שינוי כנושא למחקר בשדה מחקר הנמצא מחוץ למעגל הטבעי של חיי . היה עליי " לחצות את הכביש " , לעבור אל צדו השני של הרחוב ולהגדיר לעצמי את מ...  To the book