פרק חמישי זרתוסטרא יוצא מהארון

בדרך שלהם , בקצב שלהם , גם כשדרך זו נראית קלוקלת וגם כאשר ברור למורה הדגול , מעל ומעבר לכל ספק , כי האחרים סובלים וכי יש ביכולתו לעזור להם אם אך יקשיבו לו טוב יותר . המצב הנפשי האחרון - זה הגורם לנו לחוש כי אחרים טועים הן בדרכם והן בהבנתם אותנו , וכי אנו יכולים לעזור אם אך נסביר להם טוב יותר את טעויותיהם - הוא המוביל את זרתוסטרא בחלק השני של הספר . למהלך זה נקדיש חלק מהמפגש הבא . כרגע נקדים ונאמר בשנית כי במצב הזה הרחמים על בני האדם הסובלים הם המכשול האחרון . כשאנו מרחמים על בני האדם אנו מנסים , שוב ושוב , לעזור להם , ומוצאים את עצמנו כלואים בתוך סבך של חיים ששייך להם ולא לנו . ' מעוף הנשר ' יסמל בסוף הספר את היכולת להבין שאיננו יכולים להבין , או לחזות , לאן יוליך הסבל את הסובלים . לכן יסמל ' מעוף הנשר ' את ההכרה שאנו לא עושים עם הסובלים חסד גדול בשעה שאנו מרחמים עליהם . אם מורתו של יורם , עליה דיברנו בעמ' , 62 - 61 תבחן את הדברים ' ממעוף הנשר ' במובן האחרון שהענקנו לביטוי , היא תבנה לעצמה את כללי השיח הנכונים לה , וכשיסתבר לה כי יורם אינו מסוגל לכוף את עצמו אליהם היא תשלח אותו בברכה ל...  To the book