לעולם לא אשכח את רמי . רמי הוא מסוג האנשים שחוצים את מסלול החיים שלך רק כדי להוציא אותך משיווי משקל , כדי לערער אצלך אקסיומות ולהבהיר לך שהחיים הם לא מה שחשבת . אחרי שפגשת בו , הדברים שלקחת כמובנים מאליהם כבר לא מובנים כלל וכלל . מי שעבד בנציגות ישראלית בחו " ל מכיר את אופי היחסים בין העובדים בה . מדובר בקשרים שהם על סף המשפחתיים , קשרים הנשענים על המאמץ המשותף , הבלתי נלאה , לייצג נאמנה את האינטרסים של המדינה שלנו יחד עם הגעגועים הבלתי נגמרים למשפחה ולמולדת . כולם מתמודדים עם הצורך להסתגל כמה שיותר מהר למקום חדש , לחברה חדשה . לא פעם קורה שאנחנו משדכים אחד לשני סיפור משפחתי דומה , כזה שפגשנו על הדרך . כזה היה סיפורו של ויטלי . לכאורה , היכרות טבעית לה זכיתי בתיווכו של אחד מעובדי השגרירות המקומיים . ויטלי , היה בחור מבריק וסימפטי אשר עסק בתיווך נדל " ן . השהות במחיצתו הייתה מלבבת . אני זוכרת שנפגשנו עמו ועם משפחתו מספר פעמים , ונהנינו מכל רגע . ילדיי , שהיו אז קטנים וצמאים לחברים דוברי השפה , נקשרו תוך זמן קצר לילדיו . לימים אזכר שמשהו ברעייתו נראה היה לי משונה , בעיקר ביחסיה עם ילדה ה...
To the book