המודל התוספתי

בבסיסו של מודל זה מצויה ההנחה כי קבלת החלטות מכוונת לביצוע שינויים תוספתיים וקטנים במצב הקיים , תוך הימנעות מחיפוש אחר החלטות מהפכניות השונות בצורה ניכרת מהמציאות הקיימת . צ׳ארלס לינדבלום ) Lindblom , 1993 ( מנסח המודל , הבחין בין קבלת החלטות רציונלית בשלמותה המבוססת על המודל הקלאסי , לבין זו התוספתית , המבוססת על השוואות מוגבלות וקטנות בין חלופות שונות למצב הקיים . לדידו , אין צורך בהסכמת כלל חברי הארגון על המטרות הארגוניות או בחיפוש מתיש אחר כל החלופות הקיימות ואומדן תוצאותיהן , לא כל שכן בחירת החלופה האופטימלית . לינדבלום מתאר את שיטת קבלת ההחלטות כמדע של " להסתדר איכשהו ” ) muddling through ( וטוען שזו הדרך היחידה לקבל החלטות בצורה שיטתית כאשר הנושאים מורכבים , לא ודאיים וקונפליקטואליים . קבלת החלטה איננה מחייבת , בהכרח , את הצבתן של מטרות שאליהן מכוון מקבל ההחלטות את מאמציו , לא ניתוח מתיש של חלופות ולא קביעה מוקדמת של התפוקות משביעות הרצון . במקום זאת , על פי מודל זה , נשקלות מספר חלופות בלבד , הדומות מאוד למצב הקיים . מקבל ההחלטות משווה את התוצאות המצופות של כל חלופה עד שהוא מאמ...  To the book