יחסי קהילה–בית הספר

יחסי בית הספר וקהילתו השתנו לבלי הכר מאז ימיה הראשונים של המדינה . בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים , היקף הקשר בין בית הספר לקהילתו היה מוגבל והסתכם , בדרך כלל , בדיווח להורים על הישגי ילדיהם או זימונם לבית הספר לאור בעיות משמעת של ילדם . זאת ועוד , בתקופה זו מערכת החינוך התאפיינה בריכוזיות גבוהה . בית הספר קיבל את רוב משאביו ממשרד החינוך באמצעות הפיקוח על בית הספר . אף שבתי הספר לא נתפסו כמערכות סגורות , הם היו מוגבלים במידת הקשר שלהם עם הקהילה . הם תאמו את דפוס הארגון " המבוית ” של ריצארד קארלסון ) , ) Carlson , 1965 אשר מאופיין בקשר מוגבל עם הסביבה . ארגון זה אינו נדרש להתחרות עם ארגונים אחרים על לקוחות , משום שלקוחות חדשים זורמים אליו באופן קבוע , ואינו צריך לעמול למען הישרדותו , הואיל וקיומו מובטח על ידי המדינה . אף שבית הספר נאבק על משאבים , קיומו אינו מושפע ישירות מאיכות הביצוע של חבריו . בית הספר " מבוית ” היות שהוא מוגן על ידי החברה שאותה הוא משרת . אבל , החל משנות השבעים המאוחרות משתנה טבעו של בית הספר והוא הופך יותר ויותר לארגון המכונה על ידי קארלסון בשם ארגון " בר ” . ...  To the book