מיתוס ותיק רווח בציבור מניח כי פוליטיקה וחינוך זרים זה לזה , כי החלטות חינוכיות אינן מושפעות משיקולים פוליטיים , וכי התנהגות הצוות בבית הספר מושפעת משיקולים רציונליים – פדגוגיים בלבד . רבים מאמינים שאין לערב פוליטיקה בחינוך , פן ייפגע טוהרו של החינוך ומידת מוסריותו תוטל בספק . ברם , הנחה חברתית נפוצה זו עומדת בסתירה לממצאי מחקרים רבים על אודות ביטויים של פוליטיקה בבתי הספר ובסביבתו . לאמיתו של דבר , שיקולים ומהלכים פוליטיים משפיעים על החינוך הן באמצעות המדיניות החינוכית הנקבעת על ידי משרד החינוך או הרשות המקומית והן באמצעות המשחק הפוליטי המתקיים בבית הספר כארגון . קבוצות שונות , הן מחוץ לבית הספר והן בתוכו , מנסות להשפיע על אופיו של החינוך הבית ספרי ומדגישות סוגיות שונות הקשורות לתהליך זה . הטוען להיעדרה של הפוליטיקה מבית הספר , מתעלם בעצם מתופעות רבות המושפעות ממהלכים פוליטיים , כוחניים וטקטיים שהם מנת חלקה של קבוצת בני אדם באשר היא . למשל , בתקופות של קיצוצים תקציביים הפוגעים במערכת החינוך הציבורית , המורות למוסיקה , מלאכה או ציור הן שנרשמות בראש רשימת המורים המפוטרים , למרות תרומתן ...
To the book