הסביבה התוססת שהתפתחה בשנות התשעים בעקבות תחרות בין – לאומית גדלה והולכת , תהליכים של גלובליזציה , הפחתה במשאבים ציבוריים לחינוך , ואוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית ודתית ברבות מהמדינות המערביות , הגבירה את הלחץ על בתי ספר להציג תפוקות לימודיות משמעותיות . כתוצאה מכך , ממשלות נעשו מעורבות יותר בחינוך , בעיקר , באמצעות תחיקה שחייבה בתי ספר לאמץ מבנים פורמליים של שליטה . התוצאה הנראית לעין הייתה חיזוק רכיבים שעניינם הערכת תפקודם של המורים בכיתה , מה שהוביל , בין השאר , להאחדה של התוצר החינוכי המצופה ולקביעת סטנדרטים אחידים לביצוע . במקביל להתפתחויות אלו , החלו חוקרים להעדיף גישה חלופית של הארגון הבית ספרי ) : ) Conley & Cooper , 1991 ; Sergiovanni & Moore , 1989 לא עוד מבנה הנשלט בצורה רופפת וביזורית , אלא מבנה שליטה מלמעלה – למטה , הנשלט בצורה ברורה ונראית לעין , ומאופיין בבירוקרטיה מרכוזית . תפיסות עסקיות של הפרטה , ניהול עסקי , וניהול יזמי החודרות לשיח של מינהל החינוך ) אופלטקה , 2002 ( הובילו לחשיבה ניהולית המדגישה שליטה הדוקה במבנה הארגוני של בית הספר . דגש רב יותר מושם בשנים האחרונות ...
To the book