הפרספקטיבה הארגונית הקלאסית

עידן התיעוש המואץ המאפיין מדינות מערביות רבות בסוף המאה התשע – עשרה ותחילת העשרים , והצורך ההולך וגובר בניהול שיטתי ורציונלי המבוסס על מומחים בתחום הניהול , הוביל לחיפוש אחר פרספקטיבה ניהולית שתסייע להגביר את האפקטיביות של הארגון . יש המכנים את התקופה של ראשית המאה העשרים בשם " החיפוש אחר יעילות ארגונית ” . אלה הן השנים שבהן צמחה התיאוריה הארגונית הקלאסית , המורכבת משתי גישות עיקריות : הניהול המדעי והניהול האדמיניסטרטיבי . בעוד שהגישה הראשונה התמקדה בניהול העבודה והעובדים , הרי שהגישה השנייה בחנה את ההבניה הרצויה של הארגון . שתי הגישות חיפשו בעצם אחר הדרכים למקסם את יעילותו של העובד בארגון ולהגביר את היעילות שלו , וכפועל יוצא מכך - את היעילות של ארגונו . שתי הגישות יוצגו כאן בקצרה , בעיקר בשל היותן גישות מיובאות , קרי , הן הוחדרו לשיח מינהל החינוך למרות שהתפתחו בהקשר ארגוני השונה במידה ניכרת מההקשר הארגוני של בית הספר . תחילתה של הפרספקטיבה הקלאסית מיוחסת לעבודותיו של המהנדס פרדריך טיילור , המכונה גם " אבי תורת הניהול המדעי ” . טיילור הניח כי שיפור הפרודוקטיביות של העובדים והתייעלותם ש...  To the book