פרק ארבעה עשר שכול והנצחה: הפנים הכפולות של המיתוס הלאומי בישראל – מבט מחודש

הקדמה הפרק בוחן את התפתחותה של זיקת הגומלין בחברה הישראלית בין האבל האישי לאבל החברתי ( תרבות השכול והזיכרון ) . לאחרונה אנו עדים לפרסומים מחקריים ועיוניים רבים בתחום האבל , בראייה היסטורית ישראלית עכשווית ובגישה פסיכו פוליטית , המשלבים חומרים וניתוחים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של אבל ותהליכיו בהקשרים היסטוריים שונים של החברה הישראלית . בהקשר זה נתייחס לכמה שינויים משמעותיים המתרחשים במה שניתן לכנות תרבות האבל והשכול , כמו המשך הפוליטיזציה , תהליך ההפרטה , השינויים בדפוסי ההנצחה והרחבת המרחב לאינטרנט והמשך הפולמוס הציבורי בקשר ליום הזיכרון . מותו של אדם קרוב הוא אירוע שבעקבותיו מופיעות תגובות שעוצמתן פוחתת בדרך כלל עם הזמן . מוות פתאומי , בלתי צפוי ושלא בעתו מזוהה כאירוע טראומטי המוסיף קשיים לשכול . תהליך האבל כולל מרכיבים או שלבים המציינים את האופי המיוחד של המסלול שעובר השכול לאורך זמן . מדובר בתהליך סטריאוטיפי , אוניברסלי , שרוב השכולים חווים אותו , והמלווה בתגובות אידיוסינקרטיות המושפעות ממשתנים אישיותיים של השכול , כמו גם ממשתנים סביבתיים חברתיים ( רפאל , . ( 1983 כמתואר בשאר פרקי ...  To the book