ההסבר המוסדי של הסטאטוס קוו מזהה את היווצרותו ברגע היסטורי נתון וכפשרה פוליטית בין אידיאולוגיות ותביעות מתחרות . היחסים בין דת ומדינה , בין אורח החיים הדתי והלא דתי ובין הדת והכלכלה , הוסדרו בישראל בפשרות והסדרים מוסדיים שאותם ניתן להבין ככללי משחק ממוסדים . הסטאטוס קוו כלל לא רק את חלוקת הסמכות הפורמאלית בין המוסדות הפוליטיים והדתיים אלא גם כללים לא פורמאליים , נורמות ופרוצדורות שתרמו להבניית העדפות , בחירות והתנהגויות של יחידים וקבוצות שהיתרגמו לפשרות ודפוסי מדיניות . את היציבות של הסטאטוס קוו במשך כשלושה עשורים ניתן לייחס לרצון וליכולת של המנהיגים , לקונצנזוס הרחב סביב עקרון " המדינה היהודית " וסדרי העדיפויות שהתוותה , ולפוליטיקה " נורמלית " תלוית מסלול ( Path dependent ) שפעלה בתוך מגבלות הסטאטוס קוו . אך החל משנות השמונים המאוחרות עברו היסודות החומריים והרעיוניים של הסטאטוס קוו טלטלה והסתירות הפנימיות שלו הלכו ונחשפו עד כי מעמדו התערער . שינויים חברתיים , כלכליים ופוליטיים בסביבה המקומית והבין לאומית הפכו את הפשרות שבעבר נתפסו בעיני רבים כטבעיות ומובנות מאליהן , למחלוקות בין מי ש...
To the book