ליזמים החילונים היה עניין בשינוי החוק כך שירחיב את החופש לייבא ולייצר בשר לא כשר ולסחור בו , אבל הייתה להם תקווה מוגבלת בלבד , אם בכלל , שפוליטיקאים יהיו מוכנים לקבל על עצמם מאבק מעין זה . בזירה המשפטית , לעומת זאת , הסתמנה הזדמנות טובה יותר , הן בשל עמדתו הליברלית של בית המשפט העליון והן בשל שני חוקי היסוד החדשים שיכלו לשמש מנוף ליזמים . " חוק יסוד : חופש העיסוק" ו " חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו " , שהתקבלו בשנת , 1992 מתוארים לעתים כ " מהפכה חוקתית " ברוח הליברליזם של זכויות הפרט . שני החוקים לא התייחסו כמובן לסוגיית החזיר , אבל בעיני היזמים ניתן היה להשתמש בהם , בעיקר בחופש העיסוק , על מנת להתיר להם להרחיב את פעולתם . החוק קבע מפורשות כי " כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק , מקצוע או משלח יד " וכי " אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל , שנועד לתכלית ראויה , ובמידה שאינה עולה על הנדרש , או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו " . חלון ההזדמנויות שפתח השינוי החוקתי בפני היזמים המריץ את חברת מיטראל לפנות לבית המשפט העליון ב 1993 בתביעה לאפשר יבוא ...
To the book