הקיבוצים והקבורה הפרטית

מבחינת הציבור החילוני , המאבקים המשפטיים והפוליטיים השיגו תוצאה מאכזבת : מספר מוגבל של בתי עלמין אזרחיים שרובם בפריפריה . הציבור החילוני , בעיקר בעל האמצעים , לא המתין אפוא ליישום החוק ולהקמת בתי עלמין אזרחיים במימון המדינה . את מקומם של בתי העלמין הללו , שהקמתם התמהמהה או נעשתה באזורי הפריפריה , החלו למלא יוזמות עסקיות פרטיות שנענו לדרישות התרבותיות והאסתטיות של ישראלים חילונים ואפשרו גם את האלטרנטיבות הטקסיות . כך , לצד המודל הבירוקרטי והדתי פוליטי , שבו המדינה הסמיכה את האורתודוקסיה הדתית ומאוחר יותר הקצתה גם מקום מוגבל לקבורה האזרחית , צמח מודל כלכלי עצמאי וגמיש מהאחרים . מודל זה התפתח לא דרך דיון מסודר והחלטה פורמאלית אלא בתהליך הדרגתי שהפגיש בין ביקוש והיצע ועקף את הוויכוח האידיאולוגי והמאבק הפוליטי . המודל של הבירוקרטיה הדתית השתלב , ללא החלטה רשמית , במודל הכלכלי שהציב את המשפחה מול איש עסקים או מול יזמים עסקיים המתחרים ביניהם בשירותי הקבורה המוצעים ( . ( Walter , 2005 העובדה שהקבורה האזרחית זכתה לתמיכה בקרב הבורגנות הישראלית , החילונית יותר בזהותה , שהייתה בעלת עניין רב יותר ב...  To the book