בתי המשפט

בית המשפט היה כתובת לתביעות היזמים החילונים גם בנושא הקבורה כאשר המערכת הפוליטית לא נתנה את המענה , ומאוחר יותר כאשר החלטות פוליטיות לא יושמו . עוד לפני היזמים היו אלה אזרחים וארגונים חילוניים שביקשו באמצעות בתי המשפט לערער על המונופול האורתודוקסי והכללים הנוקשים לטעמם שקבעה החברה קדישא בבתי הקברות . בשני המקרים , טיעונים ליברליים של חופש והזכות לבחור יחד עם מצוקות וצרכים אינדיבידואליים הועלו כנגד הכללים המגבילים של חברות הקדישא , בתקווה שבית המשפט ייתן את המענה שהמערכת הפוליטית לא רצתה או יכלה לתת . כללי חברת הקדישא קבעו כי על המצבות בבתי הקברות ייכתבו תאריכי הלידה והפטירה על פי הלוח העברי , ולא הלועזי המשמש את רוב הישראלים החילונים בחיי היומיום . בפרשת גדעון ( בג " צ 280 / 71 גדעון נ ' חברה קדישא ) פנו בני משפחת הנפטר לבית המשפט בבקשה לחייב את חברת הקדישא לאפשר לה רישום תאריך לועזי על מצבת קבר יקירם . השופט עציוני ביקר את עמדת החברה קדישא , שסירבה להיענות לבקשה , ואת פגיעתה במה שהוגדר כ " זכות אלמנטרית " של אדם בישראל לנהל את חייו על פי הלוח הכללי . בית המשפט קבע כי הכיתוב הלועזי על ...  To the book